ד"ר עינת כהן https://www.dreinat-cohen.co.il Tue, 16 May 2017 10:33:37 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=4.9.1 https://www.dreinat-cohen.co.il/wp-content/uploads/cropped-favicon-32x32.png ד"ר עינת כהן https://www.dreinat-cohen.co.il 32 32 טיפול פסיכולוגי https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99/ https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99/#respond Thu, 22 Sep 2016 12:18:10 +0000 https://www.dreinat-cohen.co.il/?p=1640 “לאחר שמנצחים את סבל הנפש – הוא אינו יכול לחזור” (ת’רנגו רימפושה) “אחר-כך שאלתי את האחרים, הגברים והנשים, מה הם עושים בביטחון רב כל –כך וכיצד למדו לחיות את חייהם לאמיתו של דבר הם לא ענו לי הם פשוט המשיכו לרקוד ולחיות”. (פאבלו נרודה) סיבות הפנייה של אנשים לטיפול פסיכולוגי – לפסיכותרפיה- הן רבות ומגוונות, […]

הפוסט טיפול פסיכולוגי הופיע ראשון בד"ר עינת כהן

]]>
“לאחר שמנצחים את סבל הנפש – הוא אינו יכול לחזור”
(ת’רנגו רימפושה)

“אחר-כך שאלתי את האחרים,
הגברים והנשים,
מה הם עושים בביטחון רב כל –כך
וכיצד למדו לחיות את חייהם
לאמיתו של דבר הם לא ענו לי
הם פשוט המשיכו לרקוד ולחיות”.
(פאבלו נרודה)

טיפול פסיכולוגי

סיבות הפנייה של אנשים לטיפול פסיכולוגי לפסיכותרפיה-

הן רבות ומגוונות, אך המדובר הוא בדרך כלל בתחושת המצוקה. מצוקה רגשית של תחושות דיכאון, ריקנות, כאב, חרדה, בדידות או התחושה המתמשכת של עצב, חוסר-אונים ואי-הידיעה.

קשיים כאלה משבשים את התפקוד היומיומי או את התפקוד והריכוז בעבודה. לעתים הם באים לידי ביטוי במערכות היחסים הבינאישיים הזוגיות והחברתיות. הפונה הוא לעתים קרובות אדם אשר לא הקשיבו לו בעבר הקשבה מלאה, ואף הוא לא הקשיב כך לעצמו. הוא אינו מודע לרצונותיו, צרכיו, ציפיותיו, רגשותיו ומחשבותיו, ולא נותן להם מקום ולגיטימיות. לפעמים כאשר כך קורה לא נותר ל”נפש” אלא להגיב בדרך ביטוי של דיכאון, חרדה וסומטיזציה.

ממצאים מחקריים מורים כי טיפול מפחית דיכאון וחרדה, כאב ועייפות, וכי קיים קשר בין בריאות נפשית ובריאות פיזית. חשוב לחוש כי קיים קשר טוב, קשר של אמון ונינוחות עם המטפל, וכי קיימת הבנה לגבי המטרות המשותפות. כמו כן חשוב להבין כי קיימות מטרות
אותן ניתן להשיג בזמן יותר קצר וממוקד, ואילו מטרות רגשיות אחרות דורשות יותר זמן מאחרות.

הטיפול איננו תמיד תהליך קל, אלא מורכב, רגיש ועמוס במטענים רגשיים. מטופלים מרגישים לעתים קרובות טווח רחב של רגשות במהלך הטיפול: רגשות של חמימות, הבנה וקרבה, אבל גם עוברים תחושות קשות ומכאיבות. לעבור דרך כל טווח זה
מאפשר את דרך הגילוי העצמי והגדילה, אשר כמו כל תהליך התפתחות לא ניתן להאיץ בו, אולם הוא מאפשר הן הקלה ממצוקה נפשית והן את האפשרות לחיות חיים יצרניים, יוצרים ומספקים.

סיפור על שני זאבים:
ערב אחד סיפר אינדיאני אחד לנכדו על מאבק שמתרחש בתוכם של אנשים.
כך סיפר: “המאבק הינו בין שני זאבים, ושני הזאבים שרויים בתוכנו כולנו, בני.
זאב אחד הינו זעם, כעס, רוע, קנאה, צער, חרטה, יוהרה, גאוותנות, תאוותנות, אשמה, עלבון, שקרים, רחמים עצמיים, רגשי-נחיתות, עליונות ואגו. הזאב השני הינו טוב, אהבה, תקווה, ענווה, טוב-לב, נדיבות, נתינה, שלווה, הנאה, אמפטיה, אמת, רחמים ואמונה.”
הנכד חשב רקות מספר אודות דברי הסב ושאלו: “ואיזה מן הזאבים מנצח?”
ענה האינדיאני בפשטות: “זה אשר אתה מאכילו.”

הפוסט טיפול פסיכולוגי הופיע ראשון בד"ר עינת כהן

]]>
https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99/feed/ 0
טיפול בדיכאון https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%93%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%95%d7%9f/ https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%93%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%95%d7%9f/#respond Thu, 22 Sep 2016 12:17:12 +0000 https://www.dreinat-cohen.co.il/?p=1703 “הדיכאון שלי צמח כדרך שהמטפס השתלט על האלון. משהו מכוער שניכרך סביבי ומוצץ את לשדי,דבר-מה חי יותר ממני.היו לו חיים משל עצמו,שלאט לאט החניקו את כל החיים שבי…הדיכאון הוא לידה ומוות בעת אחת. הצמח המטפס הוא היילוד המוות הוא רקבונך שלך… הדבר הראשון שנעלם הוא האושר. אינך מסוגל להפיק הנאה משום דבר… בסופו של דבר […]

הפוסט טיפול בדיכאון הופיע ראשון בד"ר עינת כהן

]]>

“הדיכאון שלי צמח כדרך שהמטפס השתלט על האלון. משהו מכוער שניכרך סביבי ומוצץ
את לשדי,דבר-מה חי יותר ממני.היו לו חיים משל עצמו,שלאט לאט החניקו את כל החיים
שבי…הדיכאון הוא לידה ומוות בעת אחת. הצמח המטפס הוא היילוד המוות הוא רקבונך שלך…
הדבר הראשון שנעלם הוא האושר. אינך מסוגל להפיק הנאה משום דבר… בסופו של דבר
אתה נעדר מתוך עצמך”
(אנדרו סלומון)

מהו דיכאון:
מצב-רוח רע איננו דיכאון אלא תופעה אנושית המוכרת לכל אדם.מתוך ההתנסויות האישיות.
כל אחד סובל, בתקופה זו או אחרת , ממצב רוח ירוד, דכדוך , מוטיבציה, התלהבות, פעלתנות
ירודים.

מצבי אובדן ואבל:
בעיתות – כגון מות אדם קרוב הדיכאון אף צפוי , טבעי , מהווה תגובה נורמלית, אשר
תהליך האבל וההתמודדות זקוק לו.
אולם – הדיכאון יכול להופיע גם בעוצמה כה עזה ולגרום לשיבוש תיפקוד ולסבל כה רב –חבלה
בפעילות הריגשית , החשיבתית , והמוטורית – מוטיבציונית – עד כי הוא ייחשב – “פתלוגי”.

“דיכאון הוא הפרעה של מצב הרוח, הפרעה כה מכאיבה וכה חמקנית מבחינת הדרך
שבה הוא נהית ידועה לאדם עצמו – לשכל המתווך – עד שאפשר לןמר שהיא ממש קרובה למשהו שאינו ניתן לתיאור. וכך היא נישארת כמעט מעבר ליכולת התפיסה אצל אלה שלא התנסו בה בצורתה הקיצונית , אם כי הקדרות וכובד העצבות שלעיתים משתלטת על אנשים , ואשר
מייחסים כרגיל לתלאות היומיומיות הכלליות , הם שכיחים במידה כזאת שאנשים רבים
אכן מקבלים כך רמז כלשהו על המחלה בצורתה הקטסטרופית.אלא שבתקופה שעליה אני כותב כאן כבר הידרדרתי הרבה מעבר למועקות המוכרות , הניתנות לשליטה. כפי שהיום אני מסוגל לראות , בפריז הייתי בשלב הקריטי בהתפתחותה של המחלה, ,ממוקם בתחנת המעבר בין ההפרעות הלא
ממוקדות שלה מתחילת הקיץ ובין ההתפרצות הכמעט- אלימה , ששילחה אותי אל בית –החולים”.

(וויליאם סטיירון)

ניתן –אם כן , לומר כי השוני בין הדיכאון ה”נורמלי” והדיכאון ה”פתלוגי” – הינם:
בעוצמת הפגיעה של הדיכאון בתיפקודים היומיומיים של האדם ,משך ההפרעה , הסבל לאדם עצמו ולסביבה. ההשפעות על החשיבה וההתנהגות אשר יהיו חריפים יותר ככל שעוצמת הדיכאון מחריפה.
האדם יכול להתמודד באופן מוצלח יותר ברמות נמוכות – “נורמליות” של דיכאון בעזרת מנגנונים
קיימים אצלו ותמיכת הסביבה. ההתמודדות עם הדיכאון ה”פתלוגי” מצריכה ומחייבת עזרה מקצועית,
שימוש בשיטות פסיכותרפוייטיות שונות וביולוגיות –תרופתיות.

המאפיין העיקרי של הדיכאון –
הוא כאמור ירידה ניכרת במצב – הרוח ,בפעילות ,בהיתעניינות , ביכולת להנות , באנרגיה, – במשך מספר שבועות / חודשים.

רגשית (אפקטיבית) – בולטת עצבות,מועקה ייאוש חוסר-תיקוה,איבוד עניין והנאה,לעיתים-בכי,רגשות אשם,ביקורת עצמית ,שינאה עצמית, חרדה, מתח, אי שקט או שקיעה לאפטיה ,אדישות קשה.

קוגניטיבית – קצב חשיבה איטי,קשיי ריכוז,קשיי קשב, ירידה בזיכרון,הססנות, אמביוולנטיות
קושי בקבלת החלטות.
תוכן החשיבה : פסימי ,מלווה בהאשמה עצמית, ביקורת עצמית, אשר לא תמיד עומדים במבחן המציאות.
ההערכה העצמית ,הדימוי העצמי, הביטחון העצמי-ירודים ונמוכים.האדם חש חסר-אונים,העתיד ניתפס
חסר תיקווה,לעיתים האדם עלול להגיע עד לכדי הרהורי מוות והתאבדות.
במצבים הקשים המוגדרים כפסיכוזה –
קיימים:אובדן ביקורת מציאות,מחשבות-שווא,תחושת חטא , תחושת אסון קטסטרופלי מתקרב, הזיות רייח וקול מאשים. מצבים כאלו ללא ספק מצריכים ייעוץ דחוף.

תיפקודית-פסיכומוטורית-קיימת ירידה,פעילות פחותה.ההופעה מוזנחת.האדם ניראה ירוד ומדוכא.הוא
נימנע מפעולות שבעבר ביצע.חש כי דברים שיגרתיים הופכים מעמסה כבדה עבורו.קיימת פגיעה ביוזמה,ברצייה,במוטיבציה,ביכולת לעמוד במחויבויות.

פיזיולוגית-האדם חש את גופו כבד וחסר מרץ.קיימים כאבי-ראש,כאבי-בטן ירידה ניכרת במישקל
בדרך-כלל או עליה ניכרת.קיימות הפרעות שיינה, מחשבות דיכאוניות ,ירידה בתשוקה,היסתגרות.

במצבי-דיכאון קיים סיכון אובדני,קיים סיכון של פגיעה עצמית,של הרס עצמי.
ההתערבות והסיוע בזמן ובאופן הנכון – חשובים.

סוגי תחלואה בדיכאון:(I.C.D.10)

1.הפרעות אפקטיביות חד-קוטביות:
אפיזודה דיכאונית
הפרעה דיכאונית חוזרת.
2.הפרעות אפקטיביות דו-קוטביות
3.הפרעות אפקטיביות ממושכות:
דיסתימיה (חד-קוטבית)
ציקלוטימית (דו-קוטבית)
4.הפרעות אפקטיביות אחרות שאינן ייחודיות

טיפול בדיכאון

הדכאון מוסבר ע”י תהליכים ביולוגיים ותהליכים פסיכולוגיים. בהתאם – גם הטיפול בדיכאון
יכול להיעשות בשני מישורים אלו.

טיפול תרופתי:
התרופות האנטי-דיכאוניות משפיעות על פעילות הסרוטונין או נוראפינפרין –
שני חומרים הקשורים בהולכה עיצבית. יש מספר תרופות וכל אחת פועלת בצורה שונה.
ההחלטה לגבי התרופה הספציפית מושפעת מנתוני האדם –כגון תרופות אחרות אשר לוקח
ולכן הינה החלטת רופא.השפעת התרופות האנטי-דיכאוניות איננה מיידית ואינה מהירה
וצורכת סבלנות.

טיפול פסיכולוגי:
הטיפול הפסיכואנליטי ו/או פסיכודינמי –חשיבתו הינה כי הדיכאון נובע מתהליכים עמוקים
פנימיים.הביטויים של הדיכאון הינם סימפטומים לבעיה עמוקה יותר,ולכן יש לפתור את הבעיה כדי לשחרר את המטופל מתסמיני ותופעות הדיכאון.הבעיה העמוקה נובעת ומתבטאת לרוב ברגשות חזקים אשר האדם שאינו מודע לקיומם והשפעתם ,כגון תוקפנות,שינאה ,עויינות כלפי דמויות משמעותיות
– מפנה כלפי עצמו.מטרת הטיפול להקנות לאדם שליטה ברגשות שלו ע”י הבאתם והעלאתם אל
המודעות.

הטיפול הקוגניטיבי – חשיבתו הינה כי הדיכאון נובע ממערכת אמונות פנימיות אשר האדם מפתח.
אמונות אלו מתבטאות ביחס שלילי של האדם כלפי עצמו, כלפי הסביבה ,כלפי העתיד.האמונות הללו הן תוצאה של עיוותים בחשיבה. כגון: אדם אשר נידחה ע”י דמות משמעותית עבורו – רואה עצמו כאדם
דחוי באופן אבסולוטי שכן מצפה להיות תמיד אהוב ורצוי. אדם הניכשל במטלה אחת מכליל באופן
לא נאות ורואה ומגדיר עצמו ככישלון.האדם אינו מודע לעיוותי החשיבה אשר יוצר בדרך חשיבתו
ומייחס ערך של אמת אקסיומטית,אבסולוטית – לאמונותיו.מטרת הטיפול הקוגניטבי היא להחליף מערכת אמונות אשר גרמה לדיכאון, במערכת אמונות אחרת ,שונה,אשר תאפשר לאדם לתת משמעויות
אחרות ,עשירות , אופטימיות ומאפשרות לעצמו לסביבה ולחייו.

הטיפול ההתנהגותי – טוען כי האדם הדיכאוני נתון במעגל קסמים הרסני –הגורם לדיכאון. הדרך לפרוץ מעגל זה הינה דרך שינוי בהתנהגות . קיים קשר הדדי בין הרגש ,החשיבה וההתנהגות.מצב –רוח ירוד מביא להימנעות מעשייה,לנסיגה כוללת ,מכאן לירידה בדימוי העצמי. האדם רואה עצמו ככישלון, כמי אשר אינו מסוגל לבצע מטלות ופעולות שונות.חשיבה ותפיסה כזו מורידה אף יותר את מצב-רוחו ואת
דימויו העצמי וחוזר חלילה – מעגל קסמים הרסני. הטיפול ההיתנהגותי – מנסה לפרוץ מעגל זה דרך
משימות אשר האדם מקבל לבצע ולעשות .משימות אשר מתאימות ליכולותיו באותה עת.ביצוע של המשימות-מקנה תחושה של מסוגלות,מעלה את מצב –הרוח ומאפשר ביצוע מטלות מסובכות ומורכבות יותר. ומאחר שקשה לנתק ולהפריד בין התנהגות האדם לבין חשיבתו וריגשותיו- הטיפול ההיתנהגותי ,משולב עם טיפול קוגניטיבי ונעשה בתנאים של קשר טיפולי ותמיכה ריגשית.


*ניתו לעיין – בשאלון דיכאון : המצורף בקטיגוריית השאלונים.
www.dreinat-cohen.co.il
einatcn@012.net.il

הפוסט טיפול בדיכאון הופיע ראשון בד"ר עינת כהן

]]>
https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%93%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%95%d7%9f/feed/ 0
טיפול בחרדה https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%94/ https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%94/#respond Thu, 22 Sep 2016 12:16:44 +0000 https://www.dreinat-cohen.co.il/?p=1709 “ואף אינקוויזטור אינו מסוגל לגרום ייסורים נוראיים כמו אלה שגורמת החרדה, שלעולם לא מאפשרים לברוח, לא באמצעות פעולת הסחה, לא רעש, לא בעבודה,ולא בשעות הפנאי, לא ביום ולא בלילה…” (סארין קירקגארד) הפרעת החרדה מהי? הפרעות החרדה הינן שכיחות ביותר בקרב ההפרעות הפסיכיאטריות ,והן ניגזרות מתופעה נפשית בסיסית ביותר אשר מלווה את האדם במהלך חייו – […]

הפוסט טיפול בחרדה הופיע ראשון בד"ר עינת כהן

]]>
“ואף אינקוויזטור אינו מסוגל לגרום ייסורים נוראיים כמו אלה שגורמת החרדה, שלעולם לא מאפשרים לברוח, לא באמצעות פעולת הסחה, לא רעש, לא בעבודה,ולא בשעות הפנאי,

לא ביום ולא בלילה…”
(סארין קירקגארד)

14277647 - brazil-circa 1996 a stamp printed in brazil shows the 23 international biennial of sao paulo, the scream by edvard munch work,circa 1996

הפרעת החרדה מהי?

הפרעות החרדה הינן שכיחות ביותר בקרב ההפרעות הפסיכיאטריות ,והן ניגזרות מתופעה נפשית בסיסית ביותר אשר מלווה את האדם במהלך חייו – הפחד.

מקובל להגדיר פחד כשינויים גופניים ונפשיים אשר מתרחשים בתגובה לגירוי הניתפס ע”י האדם – כאיום , כמסוכן . השינויים יכולים להיתבטא ב: דופק מואץ , מתח שרירים , הזעה מוגברת , פה יבש , נשימות מהירות וכו’.כדוגמאות גופניות .

במובן התפיסתי: ניתן לחוש ירידה בסף התפיסה ,פיזור הקשב.

במישור הריגשי:האדם חש מאויים,כי דבר-מה לא טוב עומד להתרחש.

במישור הקוגניטיבי :זוהי המשמעות אשר האדם נותן למצבו –במסוכן .משמעות זו הינה אישית ויכולה להיות שונה בין אנשים שונים.

ההבדל בין תגובת הפחד והפרעת החרדה:

תגובות במצב פחד הינן חשובות – היסתגלותית.עוזרות לאדם להיתסתגל לשינויים בסביבתו.מכינות את המערכת הגופנית,הנפשית להתמודדות מול סכנה אורבת בסביבה.ולכן תגובת פחד כשלעצמה איננה מוגדרת כפתלוגית.ואף יותר מכך רמה נמוכה מדי של פחד מחלישה את מנגנון הזהירות , ההיערכות,וההיסתגלות של האדם וחושפת אותו לסכנות.

מתי ,אם כן , הופכת תגובת הפחד – למוגזמת? יתרה?

החרדה ניחשבת להפרעה כאשר היא מפריעה לתיפקודו של הלוקה בה, כאשר היא מוגזמת ביחס לגירוי אשר מעורר אותה. קו הגבול בין החרדה הנורמלית לבין הפרעת החרדה ניקבע ע”י עוצמת החרדה, המשך שלה, המידה בה היא שולטת באדם ומשבשת תיפקודו היומיומי.

קיימות מספר קבוצות של הפרעות חרדה:

הפרעת חרדה כללית – מצב מתמשך ואף כרוני של דאגנות-יתר או חרדה בלתי מציאותית.

מצב זה מתבטא בתחושה של סכנה,מתח מתמיד מפני אירוע נורא ולא ברור. מבחינה פיזיולוגית: קיימים

סימפטומים כגון : נשימות מהירות ,, דופק מואץ, הזעה,מיחושי בטן,עצבנות עייפות ,קשיי שינה.מבחינה התנהגותית קיימת דריכות רבה ומוכנות לברוח.

 

התקף פניקה– תגובה קיצונית של חרדה ,אשר מתבטאת בתחושה של איימה מפני אסון מתקרב ללא סכנה ממשית. המלווה בסימפטומים גופניים ספציפיים כגון: דפיקות לב,הזעה,רעד,קוצר נשימה,תחושות חנק,כאב או לחץ בחזה,בחילה , סחרחורת, חוסר שיווי משקל, תחושת עיקצוץ בגפיים.
מלווה בפחד מאיבוד שליטה,פחד להישתגע,פחד למות.

 

פוביה – תגובת פחד מתמשכת אשר אינה פרופורציונאלית לסכנה המציאותית הנובעת ממקור הפחד.

כאן בשונה משתי ההפרעות הקודמות בהן תחושת החרדה –כללית ולא קשורה למקור חיצוני.

הפוביות ממוקדות במקורות חיצוניים ספציפיים.ומשום כך – הן ניחשבות להפרעה קשה פחות מן הקודמות. הפגיעה בתיפקוד האדם מוגבלת למצבים בהם הוא נימצא בקירבת, במגע, בקשר עם מקור הפוביה. עם זאת ,אכן קיימות פוביות היכולות לשבש באופן חמור את תיפקוד האדם.

אגרופוביה-פחד ממקומות פתוחים. ציבוריים,הומי –אדם והיא עלולה להיתפתח להתקף פניקה.

כתוצאה מכך עלולה להיווצר היתנהגות של הימנעות מיציאה מהבית. הפרעה זו מלווה לעיתים בהפרעות נוספות כגון : דיכאון, הפרעה טורדנית כפייתית.

פוביה פשוטה – קבוצת פוביות הממוקדות באובייקט ספציפי.

פוביה חברתית – (עליה תהא הרחבה ניפרדת ).

היפוכונדריה – פחד מוגזם ממחלות. התסמינים כוללים התעסקות יתר במחלה אשר האדם סבור כי היא רצינית, בטוח כי הוא סובל ממנה ,למרות בדיקות רפואיות המצביעות שאין המצב כך והרגעת הרופא.

הפרעה טורדנית כפייתית – ( O.C.D. )- הפרעת חרדה הגורמת ללוקה בה לסבל רב.התיסמונת מתאפיינת ע”י מחשבות טורדניות אשר אינן מרפות, הן חודרות להכרתו של האדם גורמות למצוקה ,
הוא לא מצליח להשתחרר מהן למרות שמכיר בכך שהן לא באות מבחוץ אלא תוצר מחשבתו, ואף ללא
וניגוד להגיונו.וכן התנהגויות כפייתיות – דחף לבצע פעולות מסויימות אשר אי ביצוען אינו נותן מנוח.ההתנהגויות מכוונות להקל על החרדה שמעוררות המחשבות והן בעלות אופי כפייתי -דהיינו אין עליהן שליטה. (אודות הפרעה זו תהיה הרחבה ניפרדת)

תגובת דחק פוסט טראומטית – (ראה הרחבה ניפרדת)

טיפול בהפרעות חרדה

הפרעות החרדה באות לידי ביטוי במישור ביולוגי: בתגובות גופניות אשר תפקידן להכין את האדם להיתמודד עם סכנה. אלא שבהפרעת החרדה העוצמה מוגזמת ולא אדפטיבית.

במישור הפסיכולוגי:יש רצון לעזור לאדם להיתמודד עם הרגשת האימה אשר הוא נתון בה , מתן משמעות מאיימת למצב ללא קשר לאיום הממשי הנישקף ממנו וההיתנהגות המשקפת ,בדרך כלל,הימנעות מחשיפה למצב המאיים.

הטיפול בהפרעות החרדה מתבטא בשנים או באחד מן המישורים הללו.

הטיפול הביולוגי-התרופתי – מבוסס על תרופות נוגדות חרדה אשר ממתנות את עוצמת הסימפטומים הגופניים של האדם ומסייעות להגיע למצב פסיכולוגי רגוע יותר ,וסיוע בחזרה לתיפקוד. התרופות מיועדות להביא לאיזון המעבירים העצביים במוח בעיקר של נוראפיננפרין, סרוטונין, חומצת גאמא אמינובוטירית.
היתרונות הן כי: לרוב הן מצליחות להפחית את החרדה, השפעתו מהירה,הן לא מצריכות השקעה מצד המטופל.
אולם החסרונות הם: האופי הסימפטולוגי: הן אינן מרפאות את האדם מהפרעת החרדה, לאל משככות את ביטוייה,עלולה להיווצר תלות בתרופה,ולכן לרוב,יש צורך בטפול הפסיכולוגי.

הטיפול הפסיכולוגי –

הטיפול הפסיכו-דינמי – הגישה מבססת חשיבתה על הטענה כי חרדות מתפתחות כתוצאה מקונפליקטים בלתי – מודעים. הקונפליקטים מתעוררים כתוצאה מהתנגשות בין המשאלות והדחפים בעלי האופי הייצרי לבין מיגבלות חברתיות לגבי מימוש דחפים אלו. האדם אינו מודע למהות הקונפליקט ולמקורותיו.אבל הלחץ הפסיכולוגי אשר הקונפליקט מפעיל בו ועל נפשו , מעורר תגובות חרדה.החשיבה טוענת כי על מנת – לשחרר את האדם מהפרעת החרדה יש להעלות למודעותו את הקונפליקט הפנימי, כדי שיוכל לעבדו באופן רציונאלי ולשלוט בו. השגת מטרה זו מחייבת זמן , תהליך ואת קשר המטפל-מטופל.

הטיפול הקוגניטיבי – התנהגותי – מבקש לשנות את המשמעות המאיימת אשר האדם מעניק למצב מעורר החרדה (קוגניטיבי) ולחשוף אותו למיפגש ישיר עם מקור הפחד (היתנהגותי). השינויים המתרחשים בשתי רמות אלו יוצרים קשר הדדי, מעגל חיובי של שיחרור מהחרדה.
ההתמודדות יכולה להיות באופן מבוקר והדרגתי אשר מתנהל במספר שלבים.:

דסינסטיזציה סיסטמטית.

תוך הקנייה למטופל שיטות של הרפייה, דימיון מודרך,במטרה להפחית את רמת המתח והחרדה אשר נתון בהם.ואחר ניחשף למידרג עולה של גירוי החרדה. תחילה בדמיון –ואחר במציאות.

הצפה –

הפציינט ניחשף באופן בלתי –אמצעי עם המצב המאיים אולם במיידית.ובהדרגה לאחר החשיפה –מתחיל תהליך של שינוי משמעות אשר הוא נותן למצב המאיים.

שינוי מחשבות ואמונות – ביחס למצב המאיים(מרכיב קוגניטיבי) בכיוון יותר רציונאלי.

18404217 - the face seem like a human filling i have been inspired from the wellknown painting scream

www.dreinat-cohen.co.il
einatcn@012.net.il

* ניתן להתבונן בשאלון חרדה בקטיגוריית השאלונים.

הפוסט טיפול בחרדה הופיע ראשון בד"ר עינת כהן

]]>
https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%94/feed/ 0
חרדה חברתית https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%94-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa/ https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%94-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa/#respond Thu, 22 Sep 2016 12:15:50 +0000 https://www.dreinat-cohen.co.il/?p=1715 “אין זה משנה היכן אנו נימצאים הצל הדוהר לצידנו בהחלט הולך על ארבע” (clarissa pincola estes) מהי חרדה חברתית- חרדה חברתית הינה הפרעה ממשית ומשמעותית של תחושות חרדה, אי-נוחות רבה ואף עזה במצבים המחייבים קשר עם הזולת. היא מתגברת בעת יצירת קשר עם אנשים זרים, כאשר הסובל מן ההפרעה נימצא במרכז תשומת- הלב. כאשר האדם […]

הפוסט חרדה חברתית הופיע ראשון בד"ר עינת כהן

]]>
“אין זה משנה היכן אנו נימצאים הצל הדוהר לצידנו בהחלט הולך על ארבע”
(clarissa pincola estes)

15623989 - somalia-circa 1999 a post stamp printed in somalia shows painting the smoker by paul cezanne , circa 1999

מהי חרדה חברתית-

חרדה חברתית הינה הפרעה ממשית ומשמעותית של תחושות חרדה, אי-נוחות רבה ואף עזה במצבים המחייבים קשר עם הזולת. היא מתגברת בעת יצירת קשר עם אנשים זרים, כאשר הסובל מן ההפרעה נימצא במרכז תשומת- הלב. כאשר האדם חש כי כל העיניים מופנות אליו החרדה עלולה להביא להתקפים דמויי פניקה, הכוללים תסמינים כגון: דפיקות – לב, עילפון, קוצר נשימה ,הזעה, סחרחורת, בחילות, רעד, ותופעת ההסמקה – המציקה ביותר בהיותה גלוייה לעין הזולת.

המרכיב העיקרי בחרדה חברתית הינו חרדה חדה כי הזולת יישפוט את האדם, יבקרו או כי התנהגותו הוא עצמו עלולה לגרום לו למבוכה ולגיחוך. סביבתם עלולה להגדירם כמתנשאים, לא- חברתיים, וכן מופנמים, ביישניים, עדינים.
בפועל: הם מתקשים להישתתף בפעילות חברתית, להתחיל בקשר רומנטי, או חברי, לדבר בפני קבוצה, קהל ,לבקש עזרה ,או בקשה, לאכול או לשתות בנוכחות אחרים או זרים. זהו מעגל מסוכן – של הימנעות ,הצטמצמות, אי מיצוי יכולות – למרות פוטנציאל ולמרות רצון – עקב החרדה, דימוי עצמי ירוד, כעס עצמי, חוסר ביטחון עצמי וכו’.
כאשר החרדה הינה במידה המפריעה לתיפקוד היומיומי, במיגוון פעילויות, ותחומים, גורמת למצוקה לפגיעה תיפקודית,לחוסר מיצוי עצמי הצטמצמות חברתית – יש מקום לחשוב על טיפול.

שאלון ליבוביץ – הוא כלי איבחון ראשוני לחרדה חברתית. כדאי ורצוי להיעזר בו לשם סיוע בהערכה ראשונית של ההפרעה.
(ראה מצורף בקטיגוריית השאלונים).

מה גורם לחרדה חברתית?
האם היא מולדת? כתוצאה ממהלך חיים?כפי הניראה, קיים קשר לחוסר איזון במרכיב הסרוטונין, (אשר אף הוא, קשור אל הדיכאון), וכפי הניראה קיים גם אלמנט תורשתי.
מפני שאם ההורים סובלים מן ההפרעה קרוב לודאי כי גם הילדים יסבלו ממנה.
נשים סובלות מו ההפרעה יותר מגברים. בדרך –כלל מתחילה ההפרעה בגיל ההתבגרות או בגיל צעיר יותר.

טיפול בחרדה חברתית –

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי – וטיפול “שיחתי” המלמד אנשים עם חרדה חברתית להגיב אחרת למצבים חברתיים. אחרת מאשר,
לפחד כי אחרים יישפטו אותו לחומרה,לגיחוך, וכי יימצא עצמו במצבי מבוכה. המטופל לומד כיצד טפוסי חשיבתו מוסיפים ואף יוצרים
את התסמינים של החרדה ואיך לשנות את דרכי החשיבה. משולבות בטיפול טכניקות של הרפייה, דימיון מודרך, וטכניקות היתנהגותיות
אחרות ואף e.m.d.r. כאשר המטופל לומד לזהות את התנהגויותיו התורמות לחרדה החברתית, וכן מהיכן נובעות, מתחיל פרק של מטלותחשיפה הדרגתית, מבוקרת, איטית למצבים חברתיים בפועל.

טיפול תרופתי – כאשר מסתמן וניקבע כי יש צורך לפי מידת החומרה ניתן גם להיעזר תרופתית בתכשירים נוגדי חרדה, דיכאון, וכפייתיות.

12789782 - mongolia - circa 1981: stamp printed by mongolia, shows young girl in the window, by rembrandt, circa 1981

www.dreinat-cohen.co.il
einatcn@012.net.il

הפוסט חרדה חברתית הופיע ראשון בד"ר עינת כהן

]]>
https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%94-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa/feed/ 0
הפרעת דחק פוסט-טראומטית https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a2%d7%aa-%d7%93%d7%97%d7%a7-%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%98%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%aa/ https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a2%d7%aa-%d7%93%d7%97%d7%a7-%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%98%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%aa/#respond Thu, 22 Sep 2016 12:14:51 +0000 https://www.dreinat-cohen.co.il/?p=1722 גוף ונפש כל מה שמגביר, מצמצם ,מגביל או מגדיל את כוח פעולתו של הגוף ,מגביר , מצמצם , מגביל ,או מגדיל את כוח פעולתה של הנפש. וכל מה שמגביר , מגביל או מגדיל את כוח פעולתה של הנפש , מגביר , מצמצם , מגביל או מגדיל את כוח פעולתו של הגוף. (שפינוזה – 1632 -1677) […]

הפוסט הפרעת דחק פוסט-טראומטית הופיע ראשון בד"ר עינת כהן

]]>
גוף ונפש

כל מה שמגביר, מצמצם ,מגביל או מגדיל את כוח פעולתו של הגוף ,מגביר , מצמצם ,
מגביל ,או מגדיל את כוח פעולתה של הנפש. וכל מה שמגביר , מגביל או מגדיל את כוח פעולתה של הנפש , מגביר , מצמצם , מגביל או מגדיל את כוח פעולתו של הגוף.

(שפינוזה – 1632 -1677)

59845059 - schizophrenia male head silhouette. man holding his head.

מהי הפרעת הטרומה הפוסט טראומתית? –
הפרעת הדחק הפוסט-טראומתית היא אחת מהפרעות החרדה.
בתחום מצבי הדחק קיימות שתי קבוצות עיקריות : מצבי לחץ מינוריים , מצבי לחץ מגו’ריים (טראומתיים).
מצבי לחץ מינוריים – בהם נהוג לטפל כבטיפול התפתחותי במשימות החיים :הולדת אח קטן , מעבר
לדירה כבוגר מבית –הורים ,נישואין ,גירושין , פיטורין וכו’. בעיקרון – ללא מצבי סיבוך מיוחדים.

מצבי לחץ טראומתיים – הם בדרך כלל כתוצאת אלימות אדם כנגד אדם אונס, תקיפה פיזית , רצח ,מלחמה , פיגועי- איבה , שבי, וכו’, אסונות טבע ,תאונות –דרכים ועבודה, ,מחלות קשות.

ככלל , תופסים אנשים את חייהם ועולמם כמאורגנים וצפויים יחסית. הם יודעים למה לצפות ובהתאם לכך – חיים . אירוע טראומתי מערער בפתאומיות את ה”מובן מאליו”, פוגע במהלך החיים השיגרתי , מסיט אותם ממסלולם, הוא בלתי –צפוי וחריג,מזעזע את יסודות תפיסת העולם, את האמונות , כגון :
“לי זה לא יקרה” , מערב פגיעה או איום בפגיעה באדם עצמו או באחרים.מערב תחושת חרדה,איימה,זוועה.תחושה של חוסר יכולת להתמודדות תוך תחושה קשה של חוסר-אונים.
האדם מוצף ,כתוצאה מהאירוע הטראומטי בתחושת חוסר האונים ,חוסר שליטה.בתהליך ההתמודדות הוא מנסה להלחם בהם – להשיג שליטה מחדש בחייו – כאשר ניכשל בכך יש בריחה לפנטזיה,דיסוציאציה,ולקיחה עצמית של אחריות ואשמה.
האירוע הטראומתי פוגע בדימוי העצמי החיובי של האדם,מביא לתחושות של חוסר-ערך,וחוסר-יציבות.

המונח טראומה במקורו מיוונית ומשמעו “חבלה”.
קיימת אבחנה בין שלוש קבוצות פגיעה:
אקוטית – אם משך ההפרעה נימשך פחות משלושה חודשים
כרונית – אם משך ההפרעה נימשך למעלה משלושה חודשים
מושהית – אם התסמינים הופיעו לאחר שישה חודשים מהאירוע הטראומתי

הגדרת ה- DSM-4 להפרעת סטרס פוסט-טראומתית.

A. האדם נחשף לאירוע טראומתי אשר בו התקיימו שני התנאים הבאים:
1.האדם חווה היה עד או עומת עם אירוע או אירועים אשר בהם היה מוות או פציעה רצינית או איום
למצב כזה, או שהיה איום על השלמות הפיזית של האדם עצמו או האחרים.
2. תגובת האדם כללה פחד עצום,חוסר-אונים או אימה.

B. האירוע הטראומתי נחווה באופן חוזר ע”י אחת או יותר מהדרכים הבאות:
1.חזרה של זכרונות חודרניים ומפחידים מהאירוע כולל דמויות,מחשבות ותחושות.
2.חלומות ביעותים חוזרים של האירוע.
3.התנהגות או תחושת רגשות האירוע חוזר על עצמו (כולל תחושת התנסות מחודשת באירוע,אשליות,הזיות פלאשבקים,)
4.לחץ וחרדה חדים בחשיפה לגירויים פנימיים או חיצוניים המייצגים או דומים לטראומה או לחלקים מן הטראומה.
5.תגובתיות יתר פיזיולוגית בחשיפה לגירויים פנימיים או חיצוניים המייצגים או דומים לטראומה או לחלק ים מן הטראומה.

C. הימנעות ממושכת מגירויים הקשורים לטראומה ומעיין “הרדמה” כללית אשר לא היתה קיימת קודם לאירוע,לפי שלושה או יותר מהבאים:
1. מאמצים להימנע מלחשוב,לחוש,או לדבר בהיקשר לטראומה.
2. מאמצים להימנע מפעיליות,מצבים או אנשים אשר מעלים זכרונות מהטראומה.
3. חוסר יכולת להיזכר בפרטים חשובים מהאירוע.
4. הפחתת עניין והשתתפות בפעילויות משמעותיות.
5. תחושת ניתוק וזרות מאחרים.
6. טווח רגשות מוגבל. (חוסר יכולת להרגיש רגשות אהבה).
7. ראייה פסימית של העתיד (אי ציפייה לקריירה, נישואין , אורך חיים רגיל…).

D . סימפטומים ממושכים של עוררות יתר (אשר לא היו קודם לטראומה) על-פי שניים או יותר מהבאים:
1. קשיים להירדם או לישון ברציפות.
2.עצבנות והתפרצויות זעם.
3.קשיי-ריכוז.
4.דריכות-יתר.
5.תגובת רתיעה מוגזמת מרעשים.
6.תגובה גופנית לאירועים המייצגים או מזכירים את הטראומה.

E. משך התסמינים בסעיפים B.C.D. הם יותר מחודש אחד.

F. ההפרעה הינה בעלת משמעות קלינית מבחינת המצוקה , הפגיעה החברתית , המקצועית , ובתחומי תיפקוד אחרים.

התגובה הראשונית לאירוע טראומה מאופיינת ע”י הלם ,בלבול וחרדה. רוב הניפגעים חוזרים בהדרגה לשיווי-משקל רגשי ותיפקודי ,ולמרות שהאירוע הקשה נותר חרוט בזיכרונם.
אחרים ממשיכים להיות נתונים תחת השפעה רגשית קשה של האירוע ותקשים לשוב לרגיעה ולתיפקוד יומיומי.

קבוצה אחרת , לכאורה , חזרה לתיפקוד שיגרתי ,אולם לאחר פרק זמן מוצאת עצמה נתונה מחדש בתוך ההשפעות הקשות של האירוע.
חשובה התייחסות מיידית לאירועים כגון אלו.ובודאי אם לאחר כ-שלושה חודשים עדיין ניכרים תסמיני פוסט הטראומה ולא חלה הטבה – קיימת חשיבות למיידיות התחלת הטיפול.

הפסיכוטרפיה המומלצת בדרך –כלל הינה:
פסיכותרפיה פרטנית הכוללת עיבוד הטראומה ,כלים היפנוטיים .E.M.D.R. , אלמנטים קוגניטיביים-התנהגותיים, טיפול פסיכודינמי.

⦁ ניתן לעיין בשאלונים רלוונטיים בעמוד “שאלונים ונספחים” באתר.

45596965 - death of an unborn child concept.

 

www.dreinat-cohen.co.il
einatcn@012.net.il

הפוסט הפרעת דחק פוסט-טראומטית הופיע ראשון בד"ר עינת כהן

]]>
https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a2%d7%aa-%d7%93%d7%97%d7%a7-%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%98%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%aa/feed/ 0
הפרעה טורדנית כפייתית https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a2%d7%94-%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%9b%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%99%d7%aa/ https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a2%d7%94-%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%9b%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%99%d7%aa/#respond Thu, 22 Sep 2016 12:13:32 +0000 https://www.dreinat-cohen.co.il/?p=1730 “גם את סיזיפוס ראיתי בעוצר עינוייו הגדולים גולל בשתי ידיו את אבן המידות הגדולה שוב תגולל האבן, זו הנוכלת לשדה,שוב יסיענה ממקומה….” (הומרוס, אודיסיאה, 600-593 תרגום: ש. טשרניחובסקי) ההפרעה הטורדנית –כפייתית – O.C.D. מהי- ההפרעה הטורדנית-כפייתית (הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית) הינה הפרעה המסווגת כהפרעת חרדה. היא מתאפיינת במחשבות חוזרות, פולשניות וטורדניות, הגורמות למצוקה רבה, לחרדה, דאגות, רעיונות, […]

הפוסט הפרעה טורדנית כפייתית הופיע ראשון בד"ר עינת כהן

]]>
“גם את סיזיפוס ראיתי בעוצר עינוייו הגדולים
גולל בשתי ידיו את אבן המידות הגדולה
שוב תגולל האבן, זו הנוכלת לשדה,שוב
יסיענה ממקומה….”

(הומרוס, אודיסיאה, 600-593
תרגום: ש. טשרניחובסקי)

ההפרעה הטורדנית –כפייתית – O.C.D. מהי-

ההפרעה הטורדנית-כפייתית (הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית) הינה הפרעה המסווגת כהפרעת חרדה. היא מתאפיינת במחשבות חוזרות, פולשניות וטורדניות, הגורמות למצוקה רבה, לחרדה, דאגות, רעיונות, דימויים ופחדים, אשר אינם הגיוניים :

(החשש המציק לאדם: שמא לא סגר את דלתות הבית – אובססיה – ולכן שוב ושוב יחזור ויסובב את המפתח – קומפולסיה).

ההפרעה עוסקת גם בפחד מלכלוך, זיהום, חיידקים – צורך לרחוץ ידיים מחשש להידבק במחלות , פחד לפעול מתוך אלימות , פחד של הורה לפגוע בילד , להיות הגורם לפגיעה באדם , דאגה מוגזמת מן האפשרות כי מעשה מסוים לא בוצע כהלכה (אי כיבוי גז) , דאגה מוגזמת לשלומם של אחרים , פחד לאבד חפץ חשוב , צורך כפייתי בסדר מסוים , חרדה ממילים , צלילים ודימויים אשר אין להם משמעות מיוחדת לאנשים אחרים .

זהו כורח פנימי לבצע פעולות אשר יש התנגדות פנימית בהיגיון לבצען: רחצה חוזרת , ניקוי עודף , ספירה עודפת , בדיקה ונגיעה במקומות מסוימים , בקשת אישור מאחרים , סידור וארגון חפצים ללא צורך , הימנעות מהתנהגות אשר גורמת למתח גובר (הימנעות הרחצה מטעמים לא הגיוניים) ועוד. מדובר בדחפים קשים ובלתי-רצויים (אובססיביות), בפעולות ובטקסים (קומפולסיביות) המבוצעים שוב ושוב במטרה לגרש את המחשבות או החרדות ההבלתי רציונליות. לעתים מרובות הופכים הטקסים, ( ההתנהגויות הכפייתיות), אשר ייעודם הינו הרחקת המחשבות הטורדניות, להיות חלק שגרתי ומרכזי מיומו של האדם. הם צורכים זמן רב, משתלטים על חייו ומפריעים למערכות יחסיו עם סובביו, ובכך הפרעתם לתפקודו ממשית. הפעולות הטקסיות מסייעות להקלת החרדה, המתח ותחושת אי-הנוחות הקשה לזמן קצר בלבד. הימנעות מן הטקסים מעצימה את תחושת החרדה.

רוחצים ובודקים – אלה אשר שקועים במחשבות טורדניות אודות זיהומים, הידבקות מחפצים, הפרשות גוף, חיידקים, מחלות וכימיקלים; וכדי למנוע אפשרויות אלו יבצעו התנהגות/יות טקסית/יות: רחיצת ידיים מופרזת, מקלחות ממושכות וניקוי הבית שעות מרובות.
הבודקים – אלו אשר מבצעים בדיקות מוגזמות ברצונם למנוע “אסון”, כגון: בדיקת כיריים גז, האם דולקים; מכשירי חשמל, נעילת דלתות הבית, רכיסת שרוכי נעליים, בדיקה חוזרת של עבודות וביצוע מטלות שונות; כל זאת כדי למנוע טעויות ושגיאות למען הביקורת.
החוזרים – אלו אשר בנוסף לפעולותיהם הדומות לאלו של ה”בודקים”, מבצעים חזרות עקרות של פעולותיהם שוב ושוב, ובניגוד ל”בודקים” אינם יכולים לראות מניע-קשר הגיוני בין המחשבה הטורדנית לבין ההתנהגות הכפייתית. חשיבתם יכולה, ולעתים תכופות אכן הינה, בעלת איכות מאגית, כי הפעולות החוזרות יכולות למנוע אסונות או מקנות כוח-על.
האוגרים – אלו אשר אוספים חפצים חסרי ערך אולם לא מסוגלים לזרקם.
היוצרים מחשבה טקסית – אלו היוצרים מחשבה טקסית. דימוי מחשבה חוזרת כדי לסתור מחשבה ודימויים אחרים מעוררי חרדה, כגון: תפילה או חזרה על סדרת מילים או ספירה תהא מגוננת מפני מחשבה מעוררת חרדה.
דאגנים ואובססיביים טהורים – אלו אשר חווים מחשבות שליליות מציקות ללא שליטתם, אולם אינם עסוקים בהתנהגויות חוזרות אלא עסוקים בדאגה לבריאותם באופן מוגזם וכו’.

Doctor
What is it she does now? Look how she rubs her hands.

Gentlewoman
It is an accustomed action with her, to seem thus washing her hands. I have known her continue in this a quarter of an hour.

(Lady Macbeth – Shakespeare)

למרות היות האדם מודע להיות מחשבותיו ומעשיו בלתי רציונליים, אין הוא מסוגל להסירם מדעתו ולהתעלם מהם. בעל כורחו הם שם, בכפייה הם שם, מותירים אותו חסר אונים. האדם הסובל מן ההפרעה מודע לרוב לאי הרציונליות של המחשבות והמעשים, אינו מאמין באמת שמחשבותיו ומעשיו בכוחם למנוע אותם, אולם למרות הבנתו, אינו מסוגל להיפטר מהן או לחדול. הבושה אשר אנשים אלו חשים, הקושי להסביר את התנהגותם ה”מוזרה” לסביבה, ואף לעצמם, מעבר למצוקה הקשה, לסבל הרב הגופני והנפשי – גורמת לניסיונות הסתרה של מצבם, ועקב כך אינם מבינים כי זוהי תופעה מוכרת והניתנת לטיפול, ואינם מגיעים לטיפול.

אחד הראשונים אשר תיארו את תופעת הטורדנות הכפייתית היה פרויד. פרויד עמד על הפער אשר בין היות התופעה נפוצה מאוד לבין מיעוט המודים בקיומה, תוך ניסיונם הרב להסתירה. בספרו “פעולות כפייתיות וטקסטים דתיים” (1907), ספר הנחשב לאחד החשובים בחקר הדת והפסיכולוגיה המודרנית, משווה פרויד בין ההפרעה הטורדנית-כפייתית לבין ההתנהגות הדתית. על הדמיון שבין מחזוריות הטקסים הדתיים לבין עזרתם בהפחתת חרדות ומצוקה; אם כי השוני מתבטא בהיות הטקסים הדתיים פומביים, ואילו ההפרעה הכפייתית נעשית באופן פרטי ומוסתר מהזולת.

ההבדל בין “טכסיות נורמלית” ל”טכסיות טורדנית” – התנהגות כפייתית –

באופן נורמלי קיימים ביטויי מחשבות אובססיביות וטקסים קומפולסיביים בתהליך הגדילה הנורמלית. מטרתם, כפי הנראה, להקנות לילד המתבגר את הבנת המציאות החיצונית וראיית עולם מיוצבת. ניתן למצוא טקסים במשחקי ילדים, בטקסים של הליכה לישון, טקסי חיי משפחה וכו’. ביטויים בלתי מזיקים וקלים של התנהגויות אובססיביות-קומפולסיביות ניתן למצוא גם אצל מבוגרים. למשל: אדם אומר דבר-מה נורא ומיד מחפש עץ לנקוש עליו. זוהי פעולה אשר מארגנת את החיים ונותנת בהם סדר.
שני קריטריונים מבדילים בין התנהגות “אובססיבית-קומפלסיבית” לא מזיקה – להפרעה:
• הפרעה לתפקוד היומיומי.
• תלונות אודות סבל רב.

19728479_s

הגישה הפסיכואנליטית-
על-פי המודל הפסיכואנליטי הפרוידיאני, אובססיה נובעת מדחפים מודחקים אשר מופיעים באופן מוסווה. המזור טמון בהעלאתם למודעות ובפתרון הקונפליקט המתחולל סביבם. יש להביא למודעות הסובל את הסיבות המודחקות לאובססיות, ובכך נעזור לחולה לפתור את הקונפליקטים הגורמים להם. במקרה זה של ההפרעה הטורדנית-כפייתית, ההבנה חשובה אולם היישום הטיפולי שלה בהפחתת הסימפטומים אינו מספק ואינו יעיל ויש צורך בכלים נוספים. עם זאת, טיפול פסיכותרפי-תמיכתי הינו בעל משמעות וערך לסובלים מן ההפרעה, להתמודדות עם הקשיים אשר היא מציבה בחיי היומיום.

הטיפול התרופתי-
הטיפול התרופתי, כאמור, מסדיר את ייצור הנוירוטרנסמיטור סרוטונין ורמותיו במוח. ישנן תרופות ממשפחת ה- SSRI אשר מעכבות ספיגת סרוטונין בררניים, מעכבות קליטת סרוטונין אל תוך התאים ובכך גורמות לעלייתו בקשרים שבין תאי העצב במוח. תרופות אלו מסייעות לטווח רחב של הפרעות נפשיות, כגון דיכאון, חרדה, הפרעה כפייתית-טורדנית ומצבי מתח. הכוונה לתרופות כגון סרוקסאט, פרוזאק, ציפרמיל, לובוקס, זולופט, פקסיל וכו’.

ישנן תרופות המשמשות גם לטיפול ספציפי בהפרעה הטורדנית-כפייתית. אחת התרופות אשר התגלתה כיעילה בטיפול בהפרעה הטורדנית-כפייתית הינה הקלומיפראמין-אנאפראניל. התרופה מצליחה להרגיע מחשבות טורדניות, ואף יש לה השפעה ממתנת על הנטייה לבצע התנהגויות כפייתיות; אולם חסרונה הוא בריבוי יחסי של תופעות לוואי.

הטיפול המשפחתי-
להתנהגות בני המשפחה עם הסובל מההפרעה הטורדנית-כפייתית, יש השפעה על יכולתו להפיק מן הטיפול הניתן לו. לכן אם ניתן לגייס את עזרת המשפחה, הרי תמיכתה מבורכת ומהווה אלמנט משלים לטיפול. חשוב כי בני המשפחה יקבלו מידע אודות ההפרעה, כדי להבין את מצוקותיו של הסובל ממנה וקשייו, כדי לדעת איך להגיב בצורה שתעזור לו טוב יותר, ובסופו של דבר לעזור למשפחה כולה.

למשל: בקשתו החוזרת של הסובל מבני המשפחה לקבל אישורים. סיפוק צורך כזה מעניק סיפוק רגעי, אולם הסובל מן ההפרעה מתמכר לצורך ההרגעה, והצורך באישורים והשפעתם לטווח רחוק הינה שלילית. אין הכוונה להגיב בזלזול לבקשות האישורים, אלא באופן ניטרלי תוך תיאום עם המטפלים.

רבים המקרים בהם הסובל מן ההפרעה, באם לא ייעזר, עלול לנקוט בהתמודדות של הסתגרות והתרחקות. יש צורך בכוחות כדי לשלוט במחשבות ובהתנהגויות המטרידות, ולמצוא את האפשרויות לנהל חיים רגילים.

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי – CBT
הטיפול הדינמי המדגיש את המודעות וההבנה של האדם למקור קשייו והקונפליקטים שלו – במקרה זה של ההפרעה הטורדנית-כפייתית כשלעצמה – לא נמצא מועיל בהפחתת הסימפטומים של ההפרעה, ויש לשלבו באופן ראשוני עם הטיפול ההתנהגותי. מתוך ההתייחסות לסימפטומים – ההתנהגויות הלא-רצויות – מנסה שיטת הטיפול לבטלם או לצמצם ע”י “חשיפה ומניעת תגובה”.

חשיפה – חשיפת האדם באופן מכוון לחפץ, אדם, מצב, מחשבה ודימוי אשר ממנו חושש או לגביו מבצע התנהגות כפייתית. חשיפה בדמיון או בפועל.
מניעת תגובה – עידוד האדם שלא לבצע התנהגות כפייתית שאותה הוא נוהג לבצע בתגובה לאותו גירוי, ואפילו בדרך של הסכמה ותכנון מוקדם המונעים ממנו לבצע את הפעולה. למשל: המטפל מעודד את המטופל לגעת בחפץ אותו הוא חווה כמלוכלך או מזוהם, מעודדו שלא לרחוץ את ידיו לאחר מכן ואף לא עונה למטופל על שאלותיו האם ידיו נקיות? האם הזדהם?

כמובן שקודמת לכך עבודת הכנה ארוכה והדרגתית ביותר, ורק כאשר המטופל מוכן לרגע זה נעשית משימה זו. כאשר קיימים מספר גירויים אשר המטופל מגיב כלפיהם בהפגנת התנהגויות כפייתיות, מדורגים הגירויים לפי מידת עוצמת ועוררותם את החרדה, מהקל אל הכבד. התעוררות החרדה בשלבים הראשונים של הטיפול צפויה, ולכן ההכנה חשובה, העבודה ההדרגתית המשותפת והקשובה – חשובה. אלו הם דוגמאות של הכלים, אולם הם לא מתאימים לכל מטופל. יש שעבורם הם מעוררי חרדה קשה מדי, ואז יש להשתמש בכלים פסיכותרפוייטים, ב- CBT או בשיטות התנהגותיות אחרות.

– www.dreinat-cohen.co.il
– einatcn@012.net.il

הפוסט הפרעה טורדנית כפייתית הופיע ראשון בד"ר עינת כהן

]]>
https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a2%d7%94-%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%9b%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%99%d7%aa/feed/ 0
היפנוזה https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%94%d7%99%d7%a4%d7%a0%d7%95%d7%96%d7%94/ https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%94%d7%99%d7%a4%d7%a0%d7%95%d7%96%d7%94/#respond Thu, 22 Sep 2016 12:12:10 +0000 https://www.dreinat-cohen.co.il/?p=1738 “לפניכם הסתערויות מרטיטות על מטרות שונות. אך לקראת ההסתערות הבאה מוכרחה להיות הרגעות.קבלו זאת כחלק מן התהליך, ולעולם לא תיפול רוחכם.” (איילין קאדי)   מהי היפנוזה? – היפנוזה הינה מצב תודעה מיוחד אשר ניתן באמצעותו להאיץ תהליכים טיפוליים מסויימים . דימוי מטפורי למצב תודעה שונה זה הוא דמוי – חלום בהקיץ. עם זאת היפנוזה איננה […]

הפוסט היפנוזה הופיע ראשון בד"ר עינת כהן

]]>
“לפניכם הסתערויות מרטיטות על מטרות שונות. אך לקראת ההסתערות הבאה מוכרחה להיות הרגעות.קבלו זאת כחלק מן התהליך, ולעולם לא תיפול רוחכם.”

(איילין קאדי)

25087763_s

 

מהי היפנוזה? –
היפנוזה הינה מצב תודעה מיוחד אשר ניתן באמצעותו להאיץ תהליכים טיפוליים מסויימים . דימוי מטפורי למצב תודעה שונה זה הוא דמוי – חלום בהקיץ. עם זאת היפנוזה איננה ,בהחלט , -שינה. בדיקת גלי מוח במצב היפנוטי מורה בבירור כי המדובר במצב של ערות וריכוז. בעזרת ההיפנוזה , וע”י תהליכים סוגסטביליים ניתן לעורר להפעיל תופעות סמויות ופוטנציאליות .ולהביא לשינוי מבוקר ורצוי במערכות השונות של האדם: הרגשית ,הקוגניטיבית ,ההתפתחותית ,והפיזיולוגית.
התופעה ההיפנוטית מתרחשת באופן ספונטני בחיי היומיום. כגון בעת שקיעה בהרהורים. ומתרחשת
בעת טקסים דתיים.ולא רק במסגרת טיפולית.

התהליך כולל כניסה למצב של רגיעה ע”י הרפייה ודימיון מודרך ,ובעזרת הסוגסטיה – השיכנוע,
מתרחש תהליך המאפשר להעביר לאדם רעיון כלשהו בעזרת תיקשורת מילולית ,תנועתית ,או קולית תוך כדי עקיפת תהליכי הבקרה האינטלקטואליים שלו.

האם ניתן לגרום למהופנט לפעול בניגוד לרצונו?
ההיפנוזה דורשת שיתוף פעולה בין המהופנט למהפנט . על המהופנט לתת אמון במהפנט. להכיר בעובדה כי הוא דורש את טובתו.ולהתרכז בדברי המהפנט. על המהפנט לשמור על כבוד המהופנט,
חשובה מוטיבציה אמיתית משמעותית מצד המטופל למטרה הטיפולית ,ולא די בכך שאומר האדם כי יש לו מוטיבציה ורצון .

קיימים מיתוסים רבים סביב ההיפנוזה בגלל השימוש לרעה שעשו בה למטרות בידור. לכן נחקק
בישראל חוק ההיפנוזה שמותיר רק לרופאים ופסיכולוגים מומחים אשא עברו הכשרה ייעודית לכך
לטפל בהיפנוזה.

המיתוס הנפוץ ביותר בהיקשר , ההיפנוזה – הינו זה הנוגע באובדן השליטה. כאשר ,לכאורה – שולט המטפל במטופל , גורם לו לעשות דברים בניגוד לרצונו. במקרה “הקל” – באופן מגוחך , במקרה ” הקשה” – בניגוד לתפיסת עולמו הערכית והמוסרית. על פי המחקרים הקיימים , על פי היידע המקובל ,לעולם לא יוכל להתרחש מצב אשר בו אדם הנימצא בהיפנוזה ייעשה או ייאמר משהו אשר לא התכוון לעשות או לאמר,כאשר הוא איננו במצב היפנוטי.הגבול הוא – שאדם לא ייעשה דברים נגד הקוד המוסרי שלו.
למעשה כדי להתהפנט אדם צריך להיות בעל מוטיבציה להתהפנט. על פי כך באם ייעשה דבר מה או ניסיון המנוגד לעקרונותיו או האינטרסים שלו , הוא ייצא מייד מן המצב ההיפנוטי.
בהרבה מן המקרים של היפנוזה למטרות טיפוליות -המטרה ללמד את המטופל היפנוזה עצמית
כדי שייקח מן הכלים שלמד בזמן הטיפול וישתמש בהם בהתמודדותו במצבים אשר בגינם פנה לטיפול.
חשוב לציין כי היפנוזה איננה טיפול בפני עצמה אלא כלי עזר וחלק מתוך טיפול פסיכולוגי.

סוגסטיות חיוביות ושליליות– מובנה של הסוגסטיה הוא :השאה, או הצעה.
בהיפנוזה המטפל מציע למטופל הצעות שונות אותן יכול המטופל לקבל ביתר קלות , שכן במצב ההיפנוטי , כאמור הבקרה האינטלקטואלית – מופחתת.קיים מצב המושפע מהדימיון ,מהחשיבה החופשית הזורמת ,האסוציאטיבית.
זו מצב אשר בו האדם מוכן לקבל דברים בצורה שונה מהאופן בו היה מקבלם בחיי היומיום –כמו
במצב החלום.שם מוכן האדם לקבל את הבלתי אפשרי ,בלתי מתקבל על הדעת – בחופשיות אשר במצב ערות לא היה מקבל. וכמו בעת אשר הוא צופה בסרט עלילתי טעון רגשות וכל כולו חש ושותף
ברגשות :מתח, צער ,התרגשות חרדה.כאילו זוהי המציאות הממשית – כך הדבר בעת קבלת ההשאה,
הסוגסטיה.כניסה לתחושות באופן משכנע ,כאילו זו –המציאות. בלי ביקורת המציאות.
דוגמא לסוגסטיה שלילית-יכולה לבוא מעולם הפירסום המבקש להפחידינו להגדיל” ביטוחים חיים שונים” למשל.בטיפול סוגסטיה חיובית תנסה לעזור להתגבר על התקף חרדה –כדוגמא.

קיימות מספר תופעות המאפיינות את המצב ההיפנוטי:

קוגניטיבית-
בתהליכי החשיבה קיימת חשיבה ראשונית,הנמכת מנגנוני ההגנה, הנמכת החשיבה האנליטית.קיימת חשיבה אסוציאטיבית ,סימבולית, קונקרטית,שיכחה,וחידוד זיכרון.
שינויים בתפיסת הגוף.

תפיסה-
ניתוק חושי מגירויים חיצוניים, מיקוד קשב פנימי אל-חושיות,נמנום איברים, שינוי בתפיסת זמן, ראיית דברים שאינם שם,התעלמות מגירויים קימים.

ריגשית-
רגיעה ושלווה פנימית,הנמכת ביקורתיות,הגברת הקשר הטיפולי על כל רבדיו.אבראקציה אפשרית.
פיזיולוגית-
פעילות ההמיספרה הימנית ,גלי אלפא,המערכת הסימפטטית,קטלפסיה,שינוי טונוס שרירים.
התנהגותית-
נטייה לפסיביות וחוסר תנועתיות,התנהגות פוסט-היפנוטית.

טיפול בהיפנוזה.
אחד הנושאים המרכזיים בטיפול בהיפנוזה הינו :טפול במתח,סטרס,תופעות החרדה ,פניקה,פוביות.
בארצינו קיים דגש בטיפול בבעיות טראומה שונות.: ועד הלם –קרב ופיגועים.

פסיכוסומטיקה:יתר לחץ דם,כב קיבה,מעי עצבני ,וכו’
שינוי הרגלים,מחלות עור-(יבלות) ועוד.

12760003 - hypnospiral

www.dreinat-cohen.co.il
einatcn@012.net.il

הפוסט היפנוזה הופיע ראשון בד"ר עינת כהן

]]>
https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%94%d7%99%d7%a4%d7%a0%d7%95%d7%96%d7%94/feed/ 0
EMDR https://www.dreinat-cohen.co.il/emdr/ https://www.dreinat-cohen.co.il/emdr/#respond Thu, 22 Sep 2016 12:11:03 +0000 https://www.dreinat-cohen.co.il/?p=1747 “הכל זורם,החוצה ופנימה. לכל דבר גאות ושפל.כל הדברים עולים ונופלים.תנודות המטוטלת באות לידי ביטוי בכל דבר.מידת התנודה לימין היא מידת התנודה לשמאל. הקצב מאזן.” (הקיבליון) מהי ה – E.M.D.R. – E.M.D.R. – ( – (Eye Movement Desensitization and Reprocessing הינה שיטה טיפול מגוונת ממוקדת העוזרת במיוחד במצבים של הפרעות חרדה וטראומה .היא נימצאה במחקרים כיעילה […]

הפוסט EMDR הופיע ראשון בד"ר עינת כהן

]]>
“הכל זורם,החוצה ופנימה. לכל דבר גאות ושפל.כל הדברים עולים ונופלים.תנודות המטוטלת באות לידי ביטוי בכל דבר.מידת התנודה לימין היא מידת התנודה לשמאל.
הקצב מאזן.

(הקיבליון)

10865802 - yin yang symbol made from beach pebble, isolated on white

מהי ה – E.M.D.R. –
E.M.D.R. – ( – (Eye Movement Desensitization and Reprocessing
הינה שיטה טיפול מגוונת ממוקדת העוזרת במיוחד במצבים של הפרעות חרדה וטראומה .היא נימצאה במחקרים כיעילה מאד בטיפול בפחדים ,פוביות, התקפי חרדה ופניקה ,ועוזרת להביא לעיבוד מהיר יותר של חוויות וזכרונות טראומטיים מסוגים שונים: מתאונות , אלימות, תקיפה ,הלם קרב , פיגועים, מצבי פוסט-טראומה , עיבוד המביא לשינויים קוגניטיביים וריגשיים יציבים ,ולהקלה ניכרת בסימפטומים התנהגותיים – גופניים.

עבור אילו מצבים מיועדת השיטה?-
השיטה יעילה בעזרתה עבור אירועים חמורים ,עוצמתיים וטראומטיים כשם שיעילה עבור אירועים קלים יותר ומינוריים יותר בעוצמתם ,אשר פוגעים באיכות החיים.
השיטה מומלצת ע”י המועצה הלאומית לבריאות הנפש – המייעצת למשרד הבריאות בישראל : כאחת משלוש שיטות הטיפול היעילות בטיפול בניפגעי טרור. –(נייר עמדה:” קווים מנחים לאיבחון ולהתערבות מקצועית עם ניפגעי הטרור בביה”ח ובקהילה”) . האירגון הבינלאומי לחקר הטראומה – קבע שיטה זו כאפקטיבית לטיפול ב – PTST

השיטה פותחה בשנת 1987 ע”י פסיכולוגית אמריקאית : פרנסין שפירו.היא חקרה את הטיפול באמצעות שיטה זו בקורבנות של טראומה.

אופן העבודה-
בסיטואציה הטיפולית הבטוחה , ובאמצעות שיטה זו אשר היא ממוקדת מטרה,ונוהגת על-פי פרוטוקול המפרט שמונה שלבי עבודה. המטפל עובד עם המטופל להגדיר בעיה ספציפית לטיפול. עליה מתמקדת הפגישה הטיפולית. המטופל מתמקד באירוע, בזיכרון השלילי, המציק, המטריד.תוך גירוי ביליטרלי – גרייה דו –אונתית . בעזרת המטפל מתמקד במרכיבים השונים של החוויה חושיים,ריגשיים ,גופניים. כך עולה החוויה על כל מרכיביה. לכל אדם דרך ייחודית משל עצמו לעיבוד החומר, בהתבסס על חוויותיו,וערכיו הפרטיים. בתחילת התהליך חווה המטופל חויות חזקות אולם במהלך העיבוד,הזמן רוב האנשים מדווחים על ירידה ברמת המצוקה באופן משמעותי ועד הופעת מחשבות ואמונות חיוביות לגבי העצמי.ובהתייחס לאירוע.

מנגנון השינוי-
המודל המנסה להסביר את מנגנון השינוי למרות שעדיין אינו מבין את המסלולים הנוירוביולוגיים
סבור כי: אין מדובר כאן על מצב היפנוטי כשלעצמו, ואין המדובר בהקהייה של תחושת המצוקה ,החרדה ,האשם.אלא מדובר בהליך של עיבוד מחדש של החוויות הטראומטיות.ייצירת תגובה מוחית ייחודית
המאפשרת אינטגרציה בין שני צידי המוח . הצד הימני – אשר אינו וורבלי ולכן אינטואיטיבי ולא מודע
,שם קפאו הזיכרונות ברמה לא פונקציונאלית,לא מעובדת בזמן הטראומה . בגרייה הדו-אונתית נוצר ערוץ לצד השמאלי של המוח – שם קיימת היכולת הוורבלית , ההבנה הסמנטית, המאפשרת ניתנת משמעות ועיבוד לזיכרונות. כך מתחדש התהליך הנורמלי של העיבוד ,האירוע עצמו ניזכר אולם לא באופן פולשני ומטריד.

אורך הטיפול –
ככל שהבעיה ממוקדת יותר , כלומר במדובר באירוע קשה ,אירוע טראומטי בודד יחיד -יכול הטיפול להיות קצר יותר. ככל שהדובר בחלק בבעיה מורכבת יותר ורבדים רבים יותר – יהיה הטיפול ארוך יותר. EMDR -יכול להיות חלק בטיפול ארוך ורחב, ויכול להיות טיפול ממוקד בלבד.
כקטע מטיפול ארוך טווח, כטיפול משלים לטיפול של מטפל אחר.

“יותר מכל זקוק הפעמונאי לא לכוח , אלא ליכולת להקפיד על ההקשה בפעמון בזמן .
עליו למזג שני דברים אלה בתודעתו ולחרות אותם שם לנצח – הפעמונים והזמן ,
הפעמונים והזמן…”.

(רונאלד בליית – אייקנפילד).

9554878 - black and white balance symbol

www.dreinat-cohen.co.il
einatcn@012.net.il

הפוסט EMDR הופיע ראשון בד"ר עינת כהן

]]>
https://www.dreinat-cohen.co.il/emdr/feed/ 0
מדיטציה https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%98%d7%a6%d7%99%d7%94/ https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%98%d7%a6%d7%99%d7%94/#respond Thu, 22 Sep 2016 12:10:03 +0000 https://www.dreinat-cohen.co.il/?p=1754 “אנו הננו מחשבותינו. כל שהיננו ניברא ממחשבותינו. במחשבותינו אנו יוצרים את העולם “ (בודהא) המדיטציה – meditation – הינה מצב של שינוי מודעות שינוי הנעשה באופן מודע . מודעות זו הינה אחרת ממודעות העירנות הרגילה ואיננה מצב של חוסר מודעות. היא מצב הכרתי פנימי של התבוננות ולא מצב חיצוני של תירגול. מצב פנימי של התבוננות […]

הפוסט מדיטציה הופיע ראשון בד"ר עינת כהן

]]>
“אנו הננו מחשבותינו. כל שהיננו ניברא ממחשבותינו.
במחשבותינו אנו יוצרים את העולם “

(בודהא)

מדיטציה 1

המדיטציה – meditation –
הינה מצב של שינוי מודעות שינוי הנעשה באופן מודע . מודעות זו הינה אחרת ממודעות העירנות הרגילה ואיננה מצב של חוסר מודעות. היא מצב הכרתי פנימי של התבוננות ולא מצב חיצוני של תירגול.
מצב פנימי של התבוננות ערה ,נטולת שיפוט ממוקדת בקורה בהווה לחלוטין. באופן ספונטני יכולה חוויה כזו להתרחש לאדם כאשר הוא ניסחף ברגע של הווה ומתמקד כל-כולו בחווית האזנה ליצירה מוזיקלית,כדוגמא,הופך מאוחד עימה ללא התנגדות ,ללא צורך בהגדרות ,ניסוחים,תגובות אלא נספג בחוויה בלבד. כאשר בדרך כלל דעתנו היומיומית קלה להסחות דעת כגון : דאגה , חרדה, רוגז וכו’.

ניתן לחלק את המדיטציות למספר סוגים:
מדיטציה הינדואיסטית-
⦁ המדיטציה המתמקדת בהברה , בחפץ,ובעזרת התמקדות זו מסיר המודט מעליו את הסחות הדעת ,מאט את מרוץ המחשבות ,מתעלה מעל תלאות היומיום,סבל החיים ומגיע לשלווה עמוקה,שקט,ריכוז,ניתוק, המבשרים את בוא היכולות הנפשיות והרוחניות של ריכוז ,שלווה,חוסן,עמידות בפני חרדות ,דיכאון,דאגה ותחלואה פיזית.

מדיטציה בודהיסטית-
⦁ המדיטציה אשר אינה מנסה לעצור את שטף המחשבות אלא עוקבת אחריו ,בהתבוננות פנימית שלווה ,המודט חווה ועוקב אחרי כל המתרחש בגופו ובנפשו רוצה להכירו וללמוד אותו שכן ע”י למידת הקשר בין גירוי ותגובתו מגיע להבנה פנימית ברמה עמוקה יותר .אסכולת הויפאסאנה הינה דוגמא לשיטה זו,

מדיטציה טאואיסטית-
⦁ המדיטציה המתייחסת אל הסבל כחריגה מאיזון אנרגתי נכון ושואפת להזיר איזון נכון בין האדם לעצמו ולעולמו. האדם כחלק בלתי ניפרד מעולם –the source .
במהלך ההיסטוריה בעיקר הבודהיסטית התמקדה התורה בפנייה אל הפנימיות, ה”צמיחה הרוחנית “, הבנת הסבל הבלתי נימנע של הקיום. בניסיון לזהות ולטפל ברגשות השליליים, בהעלאת החמלה ,האמפתיה לזולת , האיכפתיות ההדדית כחברה.
כיום רואים במדיטציה , גם – כלי להשגת מרגוע ,שלווה,הפגת מתחים ולחצים, כלי לריפוי, הגיינה פנימית , שיפור הריכוז ,הקשב, התובנה ,היצירתיות , חיזוק האינטואיציה ,מחולל שינוי פנימי. וכו’.

35284095 - closeup the hand of big buddha

תורת הרפואה ותורת הנפש

תורת הרפואה המערבית נימצאת בהתייחסות אמביוולנטית אל תורות הנפש השונות לאורך השנים. בסוף שנות ה – 60 בכל זאת החל מחקר מהוסס לבדוק בכלים מדעיים האם תירגול מדיטציה אכן משפיע על מדדים גופניים כלשהם. ב -1967 ערך ד”ר הרברט בנסון מאוניברסיטת הרווארד ניסויים במודטים ומצא כי מודטים יכולים במצב מדיטציה לצרוך 17% פחות חמצן, הורידו את קצב פעימות הלבב -3 פעימות לדקה ,הגבירו את גלי התטא במוח (הגלים המופיעים ממש לפני שקיעה בשינה) מבלי להגיע למצב שינה, הצליחו לבטל את התגובה האינסטניקטיבית של הדחק “מלחמה או בריחה ” , הצליחו להגיע לרמות רגיעה משמעותיות גבוהות . ד”ר ריצארד דיווידסון מאוניברסיטת ויסקונסין אשר השתמש בסריקות מוח במחקריו הראה כי המדיטציה מסיטה את הפעילות בחלק הקדמי של המוח מהאונה הימנית אל האונה השמאלית . לטענתו: המדיטציה משנה את נטיות המוח ממצב “מלחמה –בריחה” למצב של נינוחות ,קבלה ורגיעה. חוקר אחר הראה במדידות אשר ערך את יכולת העוסקים במדיטציה להוריד את הפעילות באונה הקודקודית זו האחראית על ההתמצאות בחלל ובזמן . ע”י ניטרולה ניתן לחוש תחושת אובדן גבולות כגון “התמזגות” חוויה חושית נעימה ביותר. במהלך השנים שלאחר מכן הורחב המחקר: לשאלות אודות במצב בריאות כללית ,השפעת על מערכת חיסונית ,רמות דחק ,השפעת המדיטציה על אזורי המוח ודפוסי המוח הקשורים לרגשות ,או המשפיעים על הפחתת תחלואה .
בעשורים האחרונים התפרסמו מחקרים המורים כי המדיטציה משפרת את תיפקוד מערכת החיסונית של האדם המודט ומפחיתה את מידת המתח בה הוא (גופו ונפשו) שרויים.
המדיטציה , לפי המחקרים מסייעת , להפחתת מידת הכאב והסבל הקיימים במחלות כרוניות כגון מחלות לב , לחץ דם , איידס,סרטן. מדיטציה הינה בעלת השפעה מייטיבה על הפרעות כגון דיכאון ,חרדה, היפראקטיביות , הפרעות קשב וריכוז.(add) .
ג’ון טיזדייל מאוניברסיטת קיימברידג’ מצא כי שיפור הריכוז ההתמקדות ההווה הניעשית באמצעות המדיטציה מסייעת לחולים בדיכאון כרוני ומורידה במחצית את כמות ההתקפים החוזרים.
ג’ון קאבט זין מאוניברסיטת מסצוסטס הצליח בעזרת המדיטציה לעזור לחולים כרוניים להתמודד עם כאבים ללא שימוש בתרופות.
המחקרים החדשים יותר מתחילים להסביר כיצד המדיטציה יכולה לאמן את הנפש,לעצב מחדש את החיווט של המוח.כדוגמא לשנות את חיווט המוח בו יש נקודת שבירה או התפוצצות של אגרסיה ,של מתח של טראומה. במחקר שניערך לאחרונה באוניברסיטת דיוק בארה”ב נימצא כי במוחם של מודטים אותו חלק במוח האחראי על הרגשות החיוביים שביעות הרצון והרגיעה פעיל יותר ואילו החלק הקשור לאיזור המאופיין כנקודת מוקד לזיכרונות של פחד פחות בפעילותו.
כיום השיטות הופכות אולי פשוטות יותר פחות עוטות מעטה של מיסטיקה . אולם לב הפילוסופיה במיקרה זה הבודהיסטית נישאר זהה: ריכוז למשך: 20-40 דקות בנשימה, במילה ,בחפץ.,בהיתמקדות בהווה במקום בעבר או בעתיד, בחיבור אל עצמך, קבלת עצמך, בהתעלות מעל המציאות תוך קבלה מוחלטת של המציאות באותו פרק זמן. ברגיעה ובשלווה.

מדיצייה3

www.dreinat-cohen.co.il
einatcn@012.net.il

הפוסט מדיטציה הופיע ראשון בד"ר עינת כהן

]]>
https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%98%d7%a6%d7%99%d7%94/feed/ 0
תסמונת המעי הרגיש https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%aa%d7%a1%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%99-%d7%94%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%a9/ https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%aa%d7%a1%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%99-%d7%94%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%a9/#respond Thu, 22 Sep 2016 12:09:13 +0000 https://www.dreinat-cohen.co.il/?p=1761 “……גם לך קורה לשמוע את מכונת הגוף שלך חורקת את מנגינת הרקויאם שהוא אומר לנפש…..” (נתן יונתן) תסמונת המעי הרגיש, – או כפי שכונתה זה לא מכבר “המעי הרגיז” (IBS – Irritable Bowel Syndrome), היא אחת מהתסמונות הנפוצות ברפואה ובגסטרואנטרולוגיה. היא גורמת למצוקה ולפגיעה באיכות חיי החולה, מופיעה אצל נשים וגברים בכל הגילים – אך […]

הפוסט תסמונת המעי הרגיש הופיע ראשון בד"ר עינת כהן

]]>
“……גם לך קורה לשמוע את מכונת הגוף שלך חורקת את מנגינת הרקויאם שהוא אומר לנפש…..”
(נתן יונתן)

41712222 - absorbents of the intestine, vintage engraved illustration.

תסמונת המעי הרגיש, –

או כפי שכונתה זה לא מכבר “המעי הרגיז” (IBS – Irritable Bowel Syndrome), היא אחת מהתסמונות הנפוצות ברפואה ובגסטרואנטרולוגיה. היא גורמת למצוקה ולפגיעה באיכות חיי החולה, מופיעה אצל נשים וגברים בכל הגילים – אך בשכיחות גבוהה יותר בקרב גילאי 18 עד 45 ואצל נשים יותר מאשר אצל גברים.

בעולם המערבי לוקים ב-IBS כ- 10% עד 20% מהאוכלוסייה ובארץ כ -9% (לשם ההתרשמות: כ-3% מהאוכלוסייה סובלים ממחלת הסוכרת). אין בדיקה חד-משמעית אשר מאשרת או מפריכה את קיום התסמונת. האבחנה נעשית ע”י ראיון רפואי, בדיקות בסיסיות ושלילת קיומן של מחלות מעיים אחרות.

איבחון התיסמונת-

תסמונת המעי הרגיש נחשבת מחלה כרונית ומאובחנת על-פי מכלול תסמינים הנקרא “הקריטריונים של רומא -2-“. הסובלים ממנה מדווחים על פגיעה באיכות החיים בתחומי הזוגיות, המיניות, העבודה, נסיעות ארוכות, טיולים, אכילה יומיומית, אכילה בחברה, פעילות גופנית ועוד. חייהם של רבים מהסובלים ממנה מתנהלים סביב הצורך להיות בקרבת חדר-השירותים.

הסימן הבולט הינו אי-נוחות וכאבי-בטן הקשורים לשינויים בתדירות, באיכות ובצורת היציאה. קיימות עצירות כרונית או שלשול כרוני או שניהם; קיימות תלונות שכיחות הקשורות בריבוי גזים, תפיחות בבטן, הופעת ריר ביציאות, מאמץ בשירותים והתרוקנות בלתי שלמה לפחות במהלך כ-3 חודשים במהלך השנה האחרונה. שינויים אלו אינם מוסברים ע”י פגם מבני או ביוכימי. חולים רבים סובלים מתסמינים נוספים כגון, צרבת, כאבים בחזה, עייפות, דיכאון, חרדה, סטרס וכו’.

התסמונת נגרמת ע”י הפרעה במספר מנגנונים בגוף: הפרעות בתגובתיות המעי לגורמים חיצוניים ו/ או פנימיים שונים – מזון, דלקת ועוד או לאחר טיפול אנטיביוטי.

הפרעה בקשר מוח/מעי: תגובתיות מופרזת לתחושת מתח וכאב. רגישות מופרזת של המעי הגורמת לכאבים. סף נמוך לתחושת הכאב, תחושת כאב היכן שנבדקים נורמלים לא היו חשים כאב.

טיפול תרופתי-

קיימים טיפולים תרופתיים כגון תרופת “זלמק”.

טיפול תזונתי:

בהפרעה זו מומלץ כי המערכת הרפואית תבדוק ותייעץ לגבי תזונה מתאימה. למשל, כדאי להימנע ממוצרים הגורמים לתחושת נפיחות: שעועית, כרוב, צנון, צנונית, לפת, פרי הדר, קטנית למיניהן, בצל חי, ענבים, תמרים, קפה, יין אדום, בירה וקפאין. במקרים בהם נמצאה אי-סבילות ללקטוז או פרוקטוז – שימוש במוצרים פרוביוטיים עשוי לשפר את המצב. שימוש בפרה-ביוטיקה: קבוצת סיבים תזונתיים לא-מסיסים (FOS) ומאכלים כגון ארטישוק, עולש, אספרגוס ובננה.

אחת המצוקות המרכזיות הינה עצירות. בזו המאובחנת כספסטית ניתן להקל ע”י מיצי פירות, פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה. את זו השכיחה יותר, על רקע טונוס ירוד, ניתן להקל ע”י תזונה עשירה סיבים תזונתיים, שימוש בפרה-ביוטיקה, שיפור ההיענות לצורכי הגוף, הסדרת הארוחות ופעילות גופנית.

סיבות פסיכו סוציאליות-
יותר ממחצית מהסובלים מהפרעת IBS והפונים לעזרה רפואית, סובלים גם מבעיות כדיכאון, מתח או חרדה. הבעיות הנפשיות והרגשיות יכולות להשפיע על תגובת הפונה לתחושת הכאב. אחד ממנגנוני הבקרה של תפקוד המעי מופעל ע”י הסרוטונין, אשר נמצא הן ברקמת המוח והן ברקמת המעי, ובין היתר משפיע גם על מצבי הרוח הרגשיים.

19434603 - 3d rendering intestinal internal organ

– www.dreinat-cohen.co.il

הפוסט תסמונת המעי הרגיש הופיע ראשון בד"ר עינת כהן

]]>
https://www.dreinat-cohen.co.il/%d7%aa%d7%a1%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%99-%d7%94%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%a9/feed/ 0