|
|
| |
|
הטבק (Nicotiana tabacum L) הינו שיח רחב עלים ממשפחת הסולניים, אשר עליו המיובשים והקצוצים משמשים לעישון בצורת סיגר, סיגריה, מקטרת או נרגילה. הוא משמש גם ללעיסה ולהרחה כאבקה דקה. מקורו של הטבק ביבשת אמריקה, עת שימש את האינדיאנים במהלך מאות שנים כאמצעי עישון. שמו נובע מהמילה האינדיאנית "טאבאגו", המתארת מקטרת דמוית האות Y להרחת הטבק.
אל התרבות המערבית הגיע הטבק במאה השש עשרה לספירה. שנים נחשב הטבק כבעל תכונות חיוביות מבחינת בריאותית, עד אשר בסביבות המאה השמונה עשרה החל להתעורר חשד באשר לקשר בין עישון וסרטן הריאה, ואף החלו לעלות ספקות לגבי נזקי בריאות נוספים.
השפעת העישון
עשן הסיגריה העשויה טבק מכילה אלפי רכיבים רעילים בהשפעתם על גוף האדם. חלקם - מסרטנים. השפעת העישון על הגוף הינה מהירה ביותר. כבר עם הסיגריה הראשונה קיימת השפעה: מתחילות תופעות של נשימה מוגברת, לחץ דם גבוה, דופק לב מואץ, חומציות יתר בקיבה. עקב העישון סביר כי תתרחש תחושה של עוררות-יתר, אולם אשר תלווה בירידה בפעילות המוח ומערכת העצבים. ברובם ככולם של הפעמים הראשונות בהן יעשן האדם הוא עלול לסבול מבחילות, סחרחורות, טמפרטורת הגוף מתחילה לרדת במיוחד בקצות האצבעות ופחמן דו-חמצני מתחיל להצטבר בדם.
ההתמכרות
הבעייתיות הגדולה בעישון מוצרי הטבק למיניהם הינה סכנת ההתמכרות. אחד מרכיבי הטבק ממנו עשויה הסיגריה - הניקוטין - הוא החומר הממכר. זהו נוזל חסר צבע ההופך לחום לאחר שריפה ומקבל את ריח הטבק לאחר החשיפה לאוויר. הניקוטין הינו סם ממשפחת הסמים המעוררים, אשר רמת ההתמכרות אליו מושווית לרמת ההתמכרות לסמים אחרים כגון הירואין. הוא משפיע על אותם אזורים במוח כמו סמים אלו. המתמכר לניקוטין חווה תחושת עונג, ולכן מי שמפסיק חווה השתוקקות לסיגריה גם לאחר שנים של הפסקה.
התמכרות היא מצב אשר בו הגוף והנפש מסתגלים לנוכחות הסם עד כדי צורך בו על-מנת לתפקד באופן נורמלי, וקשיי תפקוד בלעדיו. התלות בניקוטין מתפתחת לאחר כ- 3 חודשי שימוש. אם יחליף המעשן את סוג הסיגריות בו הוא משתמש לסוג המכיל כמות ניקוטין מועטה יותר, תוך זמן קצר יעלה את כמות הסיגריות אשר הוא מעשן כך שתתאים את רמת הניקוטין בדם אליה התרגל. קל יותר להפסיק לעשן מאשר להקטין את כמות העישון. כמו כן מי אשר הפסיק לעשן למשך שנים ויחזור לבסוף לעשן, תוך זמן קצר יגיע לאותה כמות סיגריות וניקוטין בה היה בעבר.
למרות שהוא שייך לקבוצת הסמים המעוררים, הוא יכול להשפיע הן כסם מעורר והן כסם מרדים. הניקוטין אחראי להשפעות של שינוי התנהגות ולתגובות של מערכת הלב וכלי הדם, הריאות ומערכת העיכול. הוא גורם לשחרור דופאמין ואנדורפינים במוח אשר גורמים למעשן תחושת הנאה וחוויה נעימה; יש לכך הרגשת שלווה ונינוחות וכן השפעות מעוררות.
תופעות הלוואי של העישון אינן מיידיות. להפך, בטווח המיידי העישון משפר ביצועים ומעניק תחושות הקלה; המעשן מרגיש טוב יותר, בטוח יותר, קל יותר להתמודד עם לחצים, הספק העבודה טוב יותר. אך הנזק הממשי הינו ארוך טווח והינו רב.
|
תעשיית הטבק
במשך שנים רבות טענה תעשיית הטבק כי אין הוכחה חד-משמעית לקשר בין השפעות שליליות של העישון על בריאות המעשנים. בינואר 1954 פרסמה תעשיית הטבק הודעה בעיתונות האמריקאית: "יש לנו עניין בבריאות הציבור ואנו רואים בכך אחריות בסיסית שלנו, העולה על כל שיקול אחר הקשור לעיסוקנו בטבק ובמוצריו".
בשנת 2000 סיכמה הוועדה לענייני בריאות של הפרלמנט הבריטי את חקירתה בנושאי העישון במילים אלו: "נראה לנו שחברות הטבק ניסו כל העת לחתור תחת הקונצנזוס המדעי-רפואי בדבר נזקי העישון, עד כי עמדתם העיקשת החלה להיראות מגוחכת... כיום חברות הטבק נאלצות להשלים עם המוסכמה שעישון אומנם מזיק ומסוכן, ואף על פי כן הן ממשיכות לבטא טיעון אשר לכאורה לא ניתן לאמץ נתונים אפידמיולוגיים על נזקי העישון, כיוון שהאפידמיולוגיה אינה מדע מדויק, והמספרים המושמעים על מספרי קורבנות העישון בהחלט מוגזמים".
דוגמה לעמדה הכרונית של תעשיית הטבק, המתנערת מאחריותה לנזקי הטבק, היא עדותה בשימוע בפני ועדת בית הנבחרים בוושינגטון ב- 1994. שבעה ראשי חברות הטבק בארה"ב, אשר הופיעו בפני הוועדה, העידו בשבועה כי על פי הבנתם "אין הטבק ממכר". כבר אז היו בנמצא מסמכים הידועים כמסמכי Brown and Williamson - מסמכים פנימיים של תעשיית הטבק אשר נכתבו ב- 1963 והצהירו כי "ניקוטין הוא חומר ממכר ואנו מוכרים מוצרי טבק כדי לעזור לאנשים להתגבר על מצבי עקה ודיכאון".
|
ב- 1967 שקלה חברת הטבק האמריקאיתAmrican Tabacco Company , ביודעה את הפוטנציאל הממכר של הטבק, לעבור להפקת הטבק מגבעולי הצמחNicotiania Rustica , העשיר במיוחד בניקוטין - כדי להגביר בסיגריות שלה את רמת הסם.
במהלך השנים ניסתה תעשיית הטבק לטעון כי אינה מודעת למחקרים אודות קשר ביולוגי על נזקי עישון, אולם מדען בכיר בחברת Philip Morris הציג עדות של שנות מחקר רפואי-ביולוגי אודות נזקים אלו, הידועים לחברות הטבק. כשם שהכחישה תעשיית הטבק שנים רבות את אלמנט ההתמכרות המצוי בטבק, כך ניסתה התנגדות נחושה להכיר בנזקי העישון הפסיבי.
העישון הפסיבי
העישון הפסיבי או הכפוי הינו שאיפת עשן הסיגריה על כל סכנותיו, ע"י אדם אחר מן המעשן. כלומר פגיעות ובעייתיות בתפקודי הריאות ובדרכי הנשימה, נוסף לסכנה לחלות בסרטן הריאה. המעשן הפסיבי מסתכן בנזק לבריאותו פי 3 יותר מאדם אשר אינו נמצא בסביבת מעשנים. העשן הנפלט מפי המעשן מכיל פי 2 ניקוטין וזפת ופי 5 פחמן דו-חמצני. ילדים החיים במשפחות אשר בהן לפחות אחד מבני המשפחה מעשן, חולים יותר במחלות דרכי הנשימה. קשיי נשימה מתעוררים ביתר-שאת אצל מעשנים פאסיביים.
אף על פי שהיו וישנם מחקרים ועדויות אצל חברות הטבק, אשר אינן ששות לחלק מידע זה עם הציבור. ארגון הבריאות העולמי מעריך כי כ- 2.5 מיליון בני אדם מסיימים את חייהם כל שנה עקב עישון, וזאת יותר מאשר עקב תאונות דרכים, רצח, התאבדות או שימוש בסמים. בהשוואה לגברים אשר אינם מעשנים, שיעור התמותה של גברים בגיל 45 גבוה ב- 80%.
המצב בישראל – דוח אשר פורסם ב-2003
נמצא כי כ- 24% מן האוכלוסייה הבוגרת מעשן - כ- 30% מכלל הגברים וכ- 10% מכלל הנשים. יחסית למצב העישון לפני 10 שנים מתרחשת ירידה. בקרב הגברים אחוז המעשנים הולך ופוחת עם הגיל, ובקרב הנשים אחוז המעשנות עולה עם הגיל. 12% מהנשים דיווחו על עישון במהלך ההיריון.
ישראל ממוקמת במקום ה- 9 בעולם המערבי בשיעורי העישון בקרב הנוער. לפי הספרות הרפואית, גברים מעשנים מתים כ-13.6 שנים מוקדם יותר מלא מעשנים; נשים מעשנות כ-14.5 מוקדם יותר ממעשנות. האגודה למלחמה בסרטן בישראל מדווחת בנתוניה, כי בישראל מתים בשנה כ-10,000 איש כתוצאה מעישון; כלומר יותר ממספר הרוגי תאונות דרכים או טרור.
עישון במהלך ההיריון
המחקרים מוכיחים למעלה מכל ספק, כי עישון במהלך ההיריון פוגעים בבריאות האישה ותינוקה. נשים מעשנות נמצאות בקבוצת סיכון גבוה בזמן היריון. הכימיקלים אשר הוכחו כמסרטנים בעשן הסיגריה, עוברים דרך הריאות למחזור הדם שלה ושל העובר, ופוגעים בהתפתחותו התקינה ובתפקודים חיוניים. הכימיקלים עלולים לגרום לעלייה בקצב פעימות לב, לחץ-דם והפחתה בתנועות נשימה. לאחר הלידה נצפו מחלות מרובות יותר בדרכי הנשימה וכן שכיחות גבוהה יותר של מומים ולידת תינוקות בעלי משקל נמוך יותר מאשר נשים לא מעשנות, דבר העלול להשפיע שלילית על מידת התפתחותו הכללית של התינוק ועל מצב בריאותו. קיימת תדירות גבוהה יותר של לידה מוקדמת, הריון מחוץ לרחם ועוד.
עישון ילדים
מחקר שנערך באוניברסיטת בר-אילן מצא כי כ- 40% מבני הנוער בישראל התנסו בעישון נרגילה. האחוזים גדלים עם השנים וגיל הנוער המתנסה יורד. הגורמים העיקריים המשפיעים על בני נוער לעשן הינם לחץ חברתי, פרסום, רצון להתנסות וללא ספק - עישון הורים - מעבר להיותם ניזוקים מעישון פסיבי של הוריהם.
|
פגיעות העישון
עשן הסיגריות, כאמור, משפיע במהירות מיידית אולם עיקר נזקו הינו לטווח ארוך.
• הפחמן החד-חמצני הנמצא בעשן הסיגריה מפריע להיקשרות החמצן ע"י ההמוגלובין בדם. כלומר קיימת הפרעה בהעברת החמצן לרקמות.
• הניקוטין, ואף חומרים נוספים בסיגריה הנחשבים מסרטנים, גורמים לעלייה ניכרת בשכיחות הופעת מחלות הסרטן. השכיח ביותר הינו סרטן הריאה. דרגת
הממאירות של סרטן הריאה אצל המעשנים הינה, לרוב, גבוהה. קיימים גם סרטן הפה, הלוע, הוושט, הלבלב, הכליות, דרכי השתן וכן לוקמיה. אצל נשים מעשנות
יש שכיחות גבוהה של סרטן השד.
• מחלות ריאה כרוניות עקב פגיעה מתמשכת ברקמת הריאה. מחלות אלו גורמות לשיעול כרוני ובעיקר לירידה הדרגתית בתפקוד הריאות, עד כדי - לאחר שנים של
עישון - להפרעה ביכולת החמצון של רקמות הגוף. קוצר נשימה, חוסר יכולת למאמצים קלים ביותר ולעתים אף צורך בבלון חמצן קבוע לשם נשימה, מחלות כגון
דלקת סימפונות כרונית וכן נפחת הריאה.
|
נפחת הריאה (COPD) - "מחלת ריאות חסימתית כרונית" המופיעה בעיקר אצל מעשנים, מובילה לפגיעה קשה באיכות חיי החולה והידרדרות קשה במצבו, יכולה להביא למוות ונחשבת כגורם המוות ה- 5 בעולם ולגורם התמותה הראשון מעישון, יותר מסרטן הריאות.
פגיעות נוספות:
• זיהומים חוזרים בריאות ושכיחות רבה של דלקות ריאה.
• טרשת עורקים ומחלות לב.
• עלייה בלחץ דם ובכולסטרול, המגביר מצדו עליית סיכון אירועי לב ואירועים מוחיים.
• סוכרת.
• כיב קיבה.
• אוסטרואופורוזיס.
• מחלות חניכיים.
• פגיעה בפוריות.
• פגיעה בעיניים.
|
 |
גמילה
בדרך כלל נוטים לראות את העישון כמצב תלות בסם פסיכואקטיבי. הניקוטין, המרכיב המשפיע בטבק, הינו סם רעיל וממכר מאוד מבחינה פיזית ונפשית. הוא בעל השפעות חזקות על מערכת העצבים המרכזית וגורם לשחרור דופאמין ואנדרופינים במוח, אשר יוצרים את תחושת ההנאה. ולכן, כאמור, כל המנסה להפסיק, ובמיוחד בבת אחת, סובל מתסמיני גמילה: מצב רוח דיכאוני, נדודי שינה, נטייה לרוגז, חרדה, כאבי ראש, סחרחורות ותיאבון מוגבר.
התפישה הרווחת הייתה כי גמילה מעישון היא כישלון ידוע מראש, אולם חשוב לדעת כי אין הדבר בהכרח כך. חלקם של המנסים להיגמל מצליחים, ובשנים האחרונות - חלק זה גדל. העובדה המחקרית הברורה היא כי הפסקת העישון מאריכה חיים, גם אצל אלו אשר כבר נפגעו בריאותית ע"י העישון, והיא תמריץ חזק ומשמעותי למאמץ ולאתגר זה.
ניתן, אם כן, להתייחס אל העישון כאל תלות בניקוטין הדורשת גמילה. ניתן גם להתייחס אל העישון כאל הפרעת הרגל, כלומר כאל התנהגות אשר הפכה אוטומטית, מופעלת ע"י גירויים רבים, אשר עם הזמן הפכו בלתי תלויים בגירוי הראשוני ושייכים למגוון ההתנהגויות הבלתי אדקוונטיות של האדם. ככל הרגל, גם להרגל זה נוצרו גירויים אשר משמרים אותו. המניע הבינאישי הוא אינטראקציות חברתיות. המניע הפיזיולוגי - התמכרות.
|
| |
שיטות הטיפול בגמילה מעישון
שיטה פרמקולוגית
תחליפי ניקוטין כגון לובטין, המחקה את השפעת ניקוטין ללא תופעות לוואי.
ניקורט - ניקוטין בתוספת שרף מלאכותי הנאבק בהשפעת תסמונת הגמילה, ומגיע בצורת מסטיקים, מדבקות, תרסיסים וכו'.
זייבאן - תרופה הניתנת ע"י מרשם רופא ושימשה במקורה תרופה נוגדת דיכאון. היא מפחיתה משמעותית את תסמיני הגמילה הנובעים מהיעדר הניקוטין. ייחודה הוא בפעולתה המושהית, המאפשרת טיפול הדרגתי בהתמכרות לניקוטין. היא אינה מכילה ניקוטין, אינה ממכרת וכן ממתנת ומסדירה את הפעילות המוגברת במוח באזור ההנאה והדחף לעשן.
וורניקלין - תרופה חדשה הניתנת ע"י מרשם רופא, אשר המחקר מוצא אותה יעילה אף יותר מזייבאן בהקלת תסמיני הגמילה מעישון.
דיקור סיני
קיים שיעור הצלחה גבוה עם תום הטיפול, אולם לא ברור כמה אנשים מצליחים להתמיד ולא לחזור אל העישון.
שיטות פסיכולוגיות
שיטות לעזרה עצמית כגון ספרי הדרכה והפסקת עישון עצמית.
קבוצות תמיכה לגמילה מעישון.
טיפולים פסיכולוגיים - בעיקר טיפולים התנהגותיים הכוללים:
• טכניקות תיעוב - לעשן זמן ממושך ללא הפסקה, דבר הגורם בסופו של דבר לסלידה מן העישון
• דה-סינסטיזציה סיסטמטית
• עישון מתוכנת
• עונשים על עישון
• קבלת חוזים של האדם על עצמו
|
| שיטת ההיפנוזה - שיטה זו מעניקה לאדם באופן סוגסטיבי תחליף אדפטיבי לצורך בעישון, מסתמכת על משאביו הפנימיים, מגבירה שליטה עצמית וכו'. המחקר והניסיון מורים כי שילוב שבין טכניקות היפנוטיות וטכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות, יעיל בהצלחתו. עם זאת יש להדגיש כי רכיב נחוץ והכרחי הינו המוטיבציה להפסקת העישון, ע"י עבודה הנעשית ע"י האדם עצמו. בלעדיו ובלעדי המוטיבציה לשינוי והמחויבות לשינוי - אין אפשרות לשינוי. עם זאת אין המעשן לבדו ב"מערכה" זו, אלא מלווה באיש מקצוע ובכלים המסייעים לו בשינוי ההרגלים אשר החזיקו וחיזקו את העישון, וכן בפנייה לכיווני צרכים אחרים מאשר אלו אשר מילא העישון. |
| |
 |
|
- www.dreinat-cohen.co.il
- einatcn@012.net.il
|
|
|
|
|
